שחר שלום.בזוהר הקדוש מוזכר שרצוי להתפלל ליד קברו של צדיק. בתפילה הזאת, האדם בעצם מבקש מנשמת הצדיק לעורר עליו רחמי שמים. כמו כן, כתוב בזוהר שלאחר מותו, הצדיק יכול לעורר רחמי שמים ביתר שאת. כשאדם הולך להתפלל על קברו של צדיק, הוא כאילו נכנס ל"יחידות" עם אותו צדיק. לכן, נהוג לומר על קברו של הצדיק פרק לג' בתהילים, "רננו צדיקים בה'." פסוק זה מתייחס ל"צדיקים," בלשון רבים. אפשר להבין שהפסוק מתייחס לצדיק תחתון - האדם שבא להתפלל, ולצדיק עליון - הצדיק שליד קברו מתפללים. כאשר אדם מתפלל ליד קברו של צדיק, נשמתו מתאחדת עם נשמת הצדיק לעורר רחמי שמים ולהוריד שפע של ברכה מלמעלה [להעמקה נוספת, ראה ספרו של הרב גינזבורג, "לב לדעת" בפרק "וצדיק יסוד עולם"]. המבקש דבר מה, מומלץ לו שלא יבקש תחילה על עצמו, אלא על זולתו (כי "המבקש על חברו נענה תחילה"). טוב לדבר ולבטא במילים הפרטיות של המבקש את מצוקתו ובקשתו. בין המוני העם ישנם שטועים וחושבים שהתפילה על קברות הצדיקים פונה אל הצדיקים עצמם, ונמצא ששוגים בטעות החמורה של עבודה-זרה. שהרי כל יסוד אמונתנו הוא שה' אחד, ואין עוד כוח בלתו, ורק אליו יש לפנות בתפילה, ואיך יעלה על הדעת לפנות בבקשה אל המתים. ומחמת החשש הזה, היו מגדולי ישראל (ובראשם הרמב"ם) שלא עודדו את הליכת ההמונים לקברי צדיקים. למעשה ישנן שתי דעות מהו הנוסח הראוי לתפילה ליד קברי צדיקים. לדעת המהרי"ל וחיי-אדם (באר-היטב תקפא, יז; ח"א קלח, ה'), התפילה ליד קברי הצדיקים צריכה להיות מכוונת אך ורק אל הקב"ה, ורק לבקש שבזכות הצדיקים שהננו מתקשרים למורשתם, ישמע ה' בקשתנו. אולם לדעת הרבה פוסקים (פמ"ג תקפ"א; מהר"ם שיק או"ח רצג) מותר אף לפנות לנשמות הצדיקים שהננו מתקשרים למורשתם, שיבקשו עבורנו רחמים לפני הקב"ה. ולדעתם מאחר שבתפילה עצמה אנו מבקשים שהצדיקים יתפללו אף הם לקב"ה עבורנו, ברור שהננו מודים ומאמינים שרק ביד ה' הננו נתונים, אלא שאנו מבקשים שגם הצדיקים יתפללו בעדנו (עיין שו"ת מנח"י ח"ח, נג). בהצלחה רבה.