תחשוב טוב יהיה טוב
המחשבה, אותה יצירת תודעה מופשטת שמלווה את האדם מהנשימה הראשונה ועד לחשיכה האחרונה של היום, היא תופעה שמעוררת פליאה ושאלה כמעט מיסטית. האם היא רק כלי פנימי לעיבוד מידע, או שמא היא מחזיקה בכוח על טבעי שמסוגל לשנות את המציאות עצמה?
על פניו, נראה שמחשבה מנותקת מהעולם הפיזי, עניין פנים אנושי פסיכולוגי או קוגניטיבי בלבד. אך כאשר מתעמקים בעולמות הרוח והקבלה, המצב משתנה לחלוטין. שם המחשבה נתפסת כזרז אנרגטי, ככוח שמסוגל לגעת ולהניע תהליכים עמוקים שמתרחשים מתחת לפני השטח של המציאות הגלויה. אז נכון שהיא אינה יכולה לשנות עצמים פיזיים, להרים משאות או לשנות את מסלול הירח. עם זאת, היא משנה את האדם שמחזיק בה, משנה את רגשותיו, את החלטותיו, את פעולותיו, ובאופן עקיף יוצרת שינוי במציאות סביבו. אדם שמאמין, חושב חיובית ומתכנן בקפידה נוטה לבצע פעולות שונות, לקבל החלטות שונות, ליצור קשרים אחרים, ולגרום למערכת הסביבה שלו להגיב אחרת, וזהו כוח אמיתי, גם אם אינו נראה בעין בלתי מזוינת. אך מעבר ליכולות האנושיות והפסיכולוגיות, עומדת תפיסת הקבלה, שבה למחשבה יש מעמד כמעט אלוקי. היא אינה מוגבלת רק לתודעה הפנימית אלא יוצרת זיקות רוחניות שמסוגלות להשפיע על עולמות הספירות, על “חוקי הגומלין” הרוחניים ולייצר שינויים במציאות הפיזית, גם אם אלה אינם תמיד גלויים לעין הרגילה.
כאשר מעמיקים יותר עוברים לשכבת ההסבר הקבלי, שם נחשפת תפיסה רחבה ומתוחכמת הרבה יותר. הקבלה איננה רואה את המחשבה כפעולה אקראית של תודעה אנושית, אלא ככוח יסודי במבנה הבריאה שהרי "סוף מעשה במחשבה תחילה" איננו רק פתגם או חוכמת חיים, הוא ביטוי מדויק של הסדר הרוחני שבו מחשבה היא ראשית ההתהוות, ה"כתר" שממנו נובעים כל שאר הגילויים. כתר זה הנקרא הרצון העליון או המחשבה הראשונית יוצר מודל שבו פועל האדם. כשם שהבריאה כולה יצאה לפועל מתוך מחשבה עליונה, כך פעולות האדם מלמדות על מחשבותיו.
האר״י הקדוש מרחיב שהמחשבה היא שורש ההשפעה, והדיבור והמעשה הם לבושים שלה בלבד. האדם, שהוא "עולם קטן", פועל באותה דינמיקה שבה פועלים העולמות העליונים. מחשבה טובה מחוללת השתלשלות ומסוגלת לעורר שפע חיובי שנמשך ומתלבש לבסוף בעולם המעשה. אך כאשר המחשבה מבולבלת, שלילית או פגומה מתעוררת תחושה שהמזל חומק ומתרחק וזה בדיוק מה שקורה. ואכן, אחד מהחוקים הקבליים המרכזיים הוא “אתערותא דלתתא — אתערותא דלעילא” כלומר, התעוררות מלמטה מעוררת התעוררות מלמעלה. מהי אותה התעוררות? לא מעשה בלבד, אלא בעיקר המחשבה. מחשבה היא הגפרור הראשון שמדליק את כל שרשרת התהליכים.
הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, מביא רעיון מופלא "במקום שמחשבתו של אדם — שם הוא נמצא". זו אינה רק אמירה פיוטית, אלא קביעה רוחנית מטפיזית. אם מחשבתו של האדם באור, הוא נמשך לאור אך אם היא נתונה בדאגה ותודעה שלילית, הוא למעשה מעגן את עצמו באותם מרחבים נמוכים. מכאן שהמחשבה הופכת למעין מפתח, דרכו ניתן לפתוח דלתות בלתי נראות ולהפעיל תהליכים שמובילים למפגש בין הרצון הפנימי לבין התוצאה החיצונית. חיבור זה בין הפנימי לחיצוני מציב את המחשבה כישות כפולה. מצד אחד, כלי פסיכולוגי שמעצבת את הבחירות, ההחלטות והרגשות של האדם ומצד שני, כוח רוחני שמסוגל להניע אנרגיות, למשוך השפעות חיוביות או שליליות ולהטות מציאות בדרך שמעבר לתחום הרגיל של חוקי הפיזיקה. וזהו סודה של המחשבה, כאשר היא מתגבשת לכוונה, מתמזגת עם רצון אמיתי, ומלווה בפעולה מדויקת, כוחה מתגלה במלוא עוצמתו.
למעשה, המחשבה היא סוג של “חוק משיכה” מופשט, שמבוסס על האנרגיה הפנימית של האדם. כפי שזרע שמוטמן באדמה לא משנה את מראהו מיד, כך גם מחשבה שמוטמנת בנפש זקוקה לזמן, לרצף ולכוונה כדי להפוך לעובדה מוחשית. אך ברגע שהזרע הזה מבשיל בתודעה ונמצא בסנכרון עם פעולה, עם רצון פנימי ומיקוד, הוא הופך לאבן בניין אמיתי של המציאות. לא במקרה, לא במזל, אלא כתוצאה של תהליך שבו המחשבה מחברת את הפנימי עם החיצוני. כלומר, המחשבה אינה רק מלווה אותנו, היא מפעילה אותנו, היא מזיזה אותנו קדימה או אחורה והיא יוצרת את הסביבה שלנו באותה מידה שהיא מכתיבה את הפנימיות שלנו. וכך, בעוד שהמדע רואה במחשבה כלי של עיבוד מידע והשפעה עקיפה בלבד, הקבלה רואה במחשבה כוח ממשי שמסוגל לשנות מציאות ולהפוך רצון לנוכחות. וכאן טמון יופייה, עוצמתה, וסוד היכולת האנושית להשפיע על עצמה ועל העולם בו זמנית, בכוח שלא תמיד מובן לעין, אך בהחלט מוחשי לנפש שמבינה אותו.
מוגש בברכה, יצחק אהרון ראש מרכז חכמה