לילה לבן- תיקון ליל שבועות

מקובלי העבר ליקטו טקסטים שונים מהמקרא, המשנה, התלמוד, המדרשים וספרי הקבלה כדי ליצור את הקורפוס הדתי שמרכיב את תיקון ליל שבועות. אחד הקטעים הטקסטואליים המודגשים והעומדים במרכזו של ערב שבועות. על תיקון ליל שבועות במאמר שלפניכם.

 חמישים ימים לאחר ליל הסדר מגיע חג מיוחד, השני מבין שלוש הרגלים, הנקרא בארבעה שמות שכל אחד מהם מבטא ומדגיש את טיבו ומשמעותו. חג הקציר -מעיד על מקורו החקלאי והקשר לעבודת האדמה וללוח השנה העברי, חג השבועות - ממקם את החג בסיום ספירת העומר. חג הביכורים – "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' " מעיד על העבודה שהייתה נהוגה במקדש, וחג מתן תורה המלכד את עם ישראל באמונה, דת ומסורת השזורים בקורות חייו בקשר בל ינתק. חג השבועות, הפך בשנים האחרונות לאירוע עממי נפלא. המוני בית ישראל מתכנסים לליל שימורים המכונה "תיקון ליל שבועות" (שהיה מרכיב חשוב במסכת התיקונים המיסטיים שהתפתחו בתקופת מקובלי צפת העתיקה) המציע לימודים והרצאות בקשת רחבה של תחומי עניין הקשורים למגמתה של ההתחדשות היהודית.  לאורך הדורות יחסו המקובלים משמעות מיוחדת ללימוד תורה דווקא בלילה. יש בסגולתו של לימוד כזה לעשות "תיקון" נגד פורענויות העלולות חלילה להתרחש בחיי הפרט והעולם. משכך, הדבר נכון שבעתיים בחג השבועות, חג מתן תורה.

לימוד התורה יכול להיעשות בדרכים שונות ומגוונות, ורבים מהמשתתפים אינם אנשים דתיים אך החוויה הלילית המזמנת קירוב לבבות, מיוחדת במינה והיא גדושה באווירה רוחנית מרוממת נפש המשקפת את התגברות ההתעניינות התרבותית- חברתית  ביהדות.  ספר הזוהר דן בהתכנסות לימודית זו  והמקור הראשון הוא בהקדמת הזוהר (דף ח' עמ' א') נאמר שם (בתרגום מארמית): "רבי שמעון (בר יוחאי) היה יושב ועוסק בתורה בלילה שבו ה'כלה' מתחברת בבעלה הקדוש ברוך הוא". עיקרו של הערב מגולל עלילה שבה הבורא והנברא נפגשים וכורתים ביניהם ברית נישואין. הברית והשבועה, המובאים בדברי הנביא ירמיהו : " יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ שְׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר לָנו" מלמדים כי אל תאמר רק שָׁבוּעוּת אלא אף שְׁבוּעוֹת.

המושג  "תיקון"  הגיע מספר הזוהר שם מופיעה המילה הארמית  "תיקון", שפירושה בעברית- "קישוט". כך שבזמן שישראל בערב שבועות מדירים שינה מעיניהם ועוסקים באורייתא קדישתא כל הלילה הם נדמים לשושבינים נאמנים המקשטים את "הכלה" לקראת חופתה בבוקר.   

ככול הידוע לנו, מנהג תיקון ליל שבועות הונהג לראשונה בצפת של המאה השש עשרה על ידי חוגי המקובלים של רבי יוסף קארו ורבי שלמה אלקבץ, ובמידה גבוהה של היתכנות הוא הונהג לראשונה בסלוניקי בחג שבועות של שנת רצ"ג (1533). בין הנוכחים היו ר' יוסף קארו, מחשובי המקובלים שבכל הדורות ומחבר "שולחן ערוך, יחד עם ידיד נפשו, שלמה הלוי אלקבץ, מחבר הפיוט לכה דודי,ובני לוויתם.  תיקון ליל שבועות שנערך בסלוניקי תועד באיגרת , שכתב שלמה הלוי אלקבץ, ובה תיאר את ההחלטה לערוך ליל שימורים, לכנס את 'החברותא  "ולנדד שינה מעינינו" כל הלילה כדי ללמוד בצוותא. מקובלים אלה ליקטו טקסטים שונים מהמקרא, המשנה, התלמוד, המדרשים וספרי הקבלה כדי ליצור את הקורפוס הדתי שמרכיב את הערב. אחד הקטעים הטקסטואליים המודגשים והעומדים במרכזו של הערב הזה  הוא מאמר ייחודי מספר הזוהר המכונה "ליל הכלה"   כמובא בזוהר במאמר "לילא דכלא" : " רבי שמעון היה יושב ועוסק בתורה, בלילה שבו הכלה, מלכות, מתחברת בבעלה. וכל החברים, שהם בני היכל הכלה, צריכים באותו הלילה. שלמחרתו, ביום השבועות, הכלה נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, להיות עימה כל אותו הלילה, ולשמוח עימה בתיקוניה. לעסוק בתורה, ומתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובדרשות המקראות, וברזי החכמה. משום שאלו הם התיקונים שלה ותכשיטיה. והכלה ועלמותיה באה ועומדת על ראשיהם, ושמחה בהם כל אותו הלילה. ולמחרת, ביום השבועות, אינה באה לחופה אלא עימהם. ואלו, החברים, העוסקים כל הלילה בתורה, נקראים בני החופה. וכיוון שבאה לחופה, הקב"ה שואל עליהם, ומברך אותם, ומעטר אותם בעטרותיה של הכלה. אשרי חלקם". כריתת ברית "הנישואים" בין הבורא וישראל נעוצה בהבטחתו  לשומרי בריתו, הנאמנים לדרך האמת והצדק. ייחודה של הברית הנצחית כברית אוהבים, מובאת אף בתלמוד הבבלי, שבו קיימים תיאורים מיסטיים המלמדים על זיווגו של המלך,הבורא,עם שכינתו. הרעיון מובא במסכת יומא, שם מסופר כי בשבועות היו מראים לעולי הרגל את הכרובים המעורים זה בזה: "בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להן ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה". רעיון  זיווגו של המלך-נותן התורה ,עם הכלה- כנסת ישראל מקבל משנה תוקף מוחשי בדימוי ייחוד וזיווג אלה באלה הממשיכים ויוצרים את החיבור הקדוש והנצחי.

ספר הזוהר ציין, שתיקון ליל שבועות כהכנה לקראת מתן תורה היה מנהג החסידים הראשונים, ור' משה די ליאון כתב על כך כמנהג רצוי ואף ר' יוסף קארו הנהיג זאת בצפת העתיקה. תורת ישראל אינה בהכרח ספר חוקים או ספר היסטוריה, היא תורת חיים. לימוד התורה בלילה זה  מחזק ומעצים את הקשר בין הבורא לעמו, שומרי בריתו. לאו דווקא כחוויה דתית- מיסטית מעצימה , כי אם חוויה אינטלקטואלית ומעשירה המגרה את המחשבה ומשמחת את הלב. במרוצת הזמן הפך תיקון ליל שבועות לאירוע מקרב לבבות ורב משמעות בחוג מקובלי צפת. ברוח זו הוא קיבל משנה תוקף יסודי הנרמז אף בדברי הזוהר שבו שיבח ר' שמעון את תלמידיו ואמר להם: "משום שלמחר לא תיכנס הכלה לחופתה אלא עמכם, משום שכל המתקנים תיקונים בלילה זה, והשמחים בה, כולכם תהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרונות, והקדוש ברוך הוא מברך אתכם בשבעים ברכות ועטרות של העולם העליון". 

מוגש בברכה
יצחק אהרון,ראש מרכז "חכמה".