לא הדרה, האדרת נשים

 מעמד האישה ביהדות משתנה ולובש צורות שונות במשך הדורות, אך לצערי הרב החברה המודרנית עם כל הישגיה הרבים לא השכילה להפנים את העובדה כי יש להתייחס אל האישה כשווה בין שווים, ועדיין עינינו הרואות את מקרי ההתעללות הרבים אותם האישה חווה.

הדעה הרווחת בקרב הציבור בכלל, ובקרב הגברים בפרט, אודות מעמד האישה בכללותו מצביעה יותר מכל על בורות,חוסר אהדה ופרגון כלפי המין הנשי. כל אלה נובעים מתוך פחד טהור המוביל לחוסר מסוגלות לראות באישה ישות עצמאית שונה ומעל לכל שווה. מעמד האישה ביהדות משתנה ולובש צורות שונות במשך הדורות, אך לצערי הרב החברה המודרנית עם כל הישגיה הרבים לא השכילה להפנים את העובדה כי יש להתייחס אל האישה כשווה בין שווים, ועדיין עינינו הרואות את מקרי ההתעללות הרבים אותם האישה חווה הן בתא המשפחתי ,במקומות העבודה ואפילו ברחוב, שם מייחדים לנשים מסלול נפרד להליכה ונסיעה בתחבורה ציבורית ועד כדי השפלה ביריקה על ילדה רכה בשנים, שהיורקים השפלים מיטיבים לבטא את מידתם הרעה והלא מתוקנת הרואה בילדה קטנה כמעוררת את היצרים רחמנא לצלן. 

במאמר זה הריני מבקש לרענן מעט את עמדתה של היהדות כלפי האישה. האם יש לראות באישה יצור נחות ומופלה לרעה ומה עמדת הקבלה בנושא? היהדות כדת מחנכת לא הניחה לעניין מהותי זה להתנהל באופן רדוד וחסר אחריות ומלמדת על מבנה נפשה של האישה באופן המחייב התייחסות מיוחדת ושונה לסיפוק צרכיה הייחודיים. אף על פי העובדה כי כל הכתבים , ההלכות וההתעסקות בקודש ( לרבות תורת הקבלה) היא נחלתם הבלעדית של הגברים, קיימות ברובד הפשט הלכות ברורות מאוד וברובד הסוד ידיעות עמוקות אודות מעלותיה הרבות וסגולות נפשה של האישה ועל כוחה להיטיב עם הגבר אף יותר מיכולתו להיטיב עמה. 

ברצוני לומר כי ישנם המבססים את עליונותם אל מול האישה על סמך שברי ידיעות, פרפראות וחידודי לשון חלולים ולשיטתם מציגים את היהדות כדת מפלה הדוגלת בחוסר שוויוניות. גישתם מעידה על בורות ובדבריהם הנלוזים הם גוררים את היהדות את עבר תהומות מבוכה קשה. לשיטתם, דעתה של אישה לוקה בחסר והיא פחותה מזו של הגבר. בטעותם הם נסמכים על דברי חז"ל שלימדו כי "נשים דעתן קלה". לעומת זאת חז"ל בעצמם לימדו כי " נתן הקב"ה בינה יתרה באשה יותר מאשר באיש (מסכת נידה,מ"ה) וכאן המקום להסביר את שני המשפטים שנתפסים בטעות כבעייתיים . "נשים דעתן קלה"" - הרי אם חז"ל טוענים שלאישה ניתנה בינה יתרה כיצד הם יכולים לסתור את עצמם באומרם "נשים דעתן קלה" ולקבוע את נחיתותה למול הגבר? סימן שיש כאן כוונה אחרת. "דעתן קלה" משמע כי דעתן של הנשים אינה כבדה, אטומה ומקובעת כדעתם של גברים ומשום שניתנה בהן בינה יתרה הן מסוגלות "להתרומם" מעל עולם החומר, לראות את הדברים מגבוה ובאור שונה ובכך להגיע להשגות רוחניות גבוהות. כך שהן קולטות וחשות את עוצמת הקדושה מבלי הצורך באמצעים חיצוניים. אגב, זו גם הסיבה העיקרית שנשים פטורות ממצוות תפילין שפירושה ההתקשרות של האדם עם האור העליון. זאת ועוד, כל הרואה באישה אובייקט מיני לא רק שהוא נופל קרבן לתאוותיו ועובר על מחמת שחוטא ב"לא תתורו אחרי עינכם" גרוע מכך ,הוא מאשים את האישה בגחמות ליבו כמסיתה אותו לדבר עבירה. בל נשכח כי גדרי הצניעות פועלים לשני המינים גם יחד, כך שהדרת נשים צריכה לגרור אחריה הדרת גברים ! 

הנחת היסוד בקבלה קובעת כי האישה מעולם לא הייתה נחותה מהגבר ולכן אין צורך בשוויוניות גורפת .נהפוך הוא במקרים רבים היהדות פוטרת את האישה ממצוות רבות בהן מחויב האיש, ומחשיבה את האישה נעלה יותר. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאישה מעצם מהותה רוחנית ועדינה וממילא אינה נזקקת "למצוות עשה" כדי לשמר את מעמדה הרוחני הגבוהה ממילא . שהרי נאמר בזוהר " אין האישה יורדת לעולם אלא לצורך תיקון בעלה". לעומתה, הגבר מעצם טבעו נתון לדחפים ובמהותו כוחני ואגרסיבי ולכן נזקק למצוות רבות שעיקרן לרסן ולעדן אותו. היהדות סוברת כי אין מקום לשוויון גורף בין המינים אך בשום מקרה אין לראות באישה נחותה מהגבר אלא יש לעמוד על השונות המגדרית, נפשית ורוחנית, המאפיינת את המינים. בכוחה של האישה להקרין מכוח מזלה על הגבר, היא זו שמאפשרת לו להתקדם ובמידה לא מבוטלת אחראית על הצלחתו מן במישרין ובעקיפין וכל זאת כאמור מן ההיבט הרוחני המסוגל אף להשפיע על הגשמי. שהרי נאמר "השרוי בלא אישה שרוי בלא חומה בלא טובה בלא ברכה בלא שמחה ובלא שלום". דומה כי למרות הכול קיים סיכוי קלוש לנסות ולהכיל בהגדרה אחת קולעת את מהות נפש האישה ויובן למעיין כי חציית גבולות והחרפת גדרי הצניעות אינם משרתים תיקון חברתי דתי אלא מנציחים לרעה את מעמד האישה.  על מנת להתקדם כפרטים וכחברה הומאנית הדוגלת בחוסר אפליה על רקע מגדרי דרושה מלאכה חינוכית יסודית ועמוקה כבר מגיל צעיר אשר תחרוט על דיגלה את האדרת הנשים והקפדה על כבודן. 

מוגש בברכה

יצחק אהרון, ראש מרכז 'חכמה'.